“זהו מה שהביקורת העליונה באמת היא: רשומת נשמתו של האדם עצמו. היא מרתקת יותר מן ההיסטוריה, שכן היא עוסקת בפשטות באדם עצמו. היא מהנה יותר מן הפילוסופיה, שכן נושאה מוחשי ולא מופשט, ממשי ולא מעורפל. היא הצורה המתורבתת היחידה של אוטוביוגרפיה, שכן אין היא עוסקת באירועים, אלא במחשבות חייו של האדם; לא במקרי החיים הגשמיים של מעשה או נסיבה, אלא במצבי הרוח הרוחניים ובתשוקות הדמיון של הנפש...הטוב ביותר שאפשר לומר על רוב האמנות היוצרת המודרנית הוא שהיא רק מעט פחות וולגרית מן המציאות, ולכן המבקר, בחושו המעודן להבחנה ובאינסטינקטו הבטוח לליטוש עדין, יעדיף להביט במראה הכסופה או מבעד לצעיף הארוג, ויסב את עיניו מן הכאוס וההמולה של הקיום הממשי, אף אם המראה מוכתמת והצעיף קרוע. מטרתו היחידה היא לתעד את רשמיו שלו. למענו מציירים תמונות, כותבים ספרים, ומפסלים שיש לצורה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←