“אוי, איני יכול להסביר. כשאני מחבב אנשים מאוד, לעולם איני אומר את שמותיהם לאיש. זה כאילו אני מוסר חלק מהם. למדתי לאהוב סודיות. נדמה שזה הדבר היחיד שיכול להפוך את החיים המודרניים למסתוריים או למופלאים בעינינו. הדבר השכיח ביותר הוא מענג אם רק מסתירים אותו. כשאני עוזב עכשיו את העיר, לעולם איני אומר לאנשי לאן אני נוסע. אם הייתי עושה זאת, הייתי מאבד את כל תענוגי. זהו הרגל טיפשי, אני מניח, אבל איכשהו נדמה שהוא מכניס הרבה מאוד רומנטיקה לחייו של אדם.”

Irish author, poet and playwright

אוסקר ויילד היה סופר, משורר ומחזאי אירי מן המאה ה-19. בשנות ה-80 של אותה מאה הוא כתב בסגנונות ספרותיים שונים, ובראשית שנות ה-90 נעשה לאחד המחזאים הפופולריים והמשפיעים ביותר בלונדון, ונקשר מאוד לאסתטיציזם. ויילד ידוע במיוחד בזכות הרומן הגותי ״תמונתו של דוריאן גריי״, האפיגרמות שלו, המחזות שכתב וסיפורי הילדים שלו. כתיבתו מאופיינת בדרך כלל בשנינות, בלשון מלוטשת ובתצפית חדה, ושמו נקשר גם להרשעתו ב-1895 בעבירת מגונה חמורה ובקיום מעשים הומוסקסואליים.