“לניסיון לא היה ערך מוסרי. הוא היה רק השם שבני אדם נתנו לטעויותיהם. המוסרנים ראו בו, ככלל, אמצעי אזהרה, תבעו לו יעילות מוסרית מסוימת בעיצוב האופי, שיבחו אותו כדבר שלימד אותנו מה ללכת בעקבותיו והראה לנו ממה להימנע. אבל בניסיון לא היה כוח מניע. הוא היה סיבה פעילה במידה מועטה לא פחות מן המצפון עצמו. כל מה שהוא הוכיח באמת היה שעתידנו יהיה כעברנו, ושאת החטא שעשינו פעם אחת, ובגועל נפש, נעשה פעמים רבות, ובשמחה.”

Irish author, poet and playwright

אוסקר ויילד היה סופר, משורר ומחזאי אירי מן המאה ה-19. בשנות ה-80 של אותה מאה הוא כתב בסגנונות ספרותיים שונים, ובראשית שנות ה-90 נעשה לאחד המחזאים הפופולריים והמשפיעים ביותר בלונדון, ונקשר מאוד לאסתטיציזם. ויילד ידוע במיוחד בזכות הרומן הגותי ״תמונתו של דוריאן גריי״, האפיגרמות שלו, המחזות שכתב וסיפורי הילדים שלו. כתיבתו מאופיינת בדרך כלל בשנינות, בלשון מלוטשת ובתצפית חדה, ושמו נקשר גם להרשעתו ב-1895 בעבירת מגונה חמורה ובקיום מעשים הומוסקסואליים.