“היא ידעה שהזמן הגיע, מה היה המסתורין? אבל היא נשארה ממוקדת. היא הפנתה גב לכל מה שלא שירת עוד את החוזקות שלה ולא לימד אותה על חולשותיה. היא אמרה לא בלי הסבר והקצתה את האימות רק למקומות חניה. היא הייתה חזקה, עדינה ואותנטית, חיה גם אם זה אומר לעמוד לבד. היא ידעה שהימים הקשים עדיין לא נגמרו, אבל הייתה גאה ששרדה כבר חלק מהגרוע ביותר. היא צחקה באמצע מבוך מחשבות ואספה את הערך שלה מכל החלקים שהחזיקו אותה יחד במשך השנים. היא למדה שאהבה של אם היא ללא תנאי וללא גבולות, טהורה בכל צורה. משפחה היא קשר נדיר. חברות הן כמו נעליים – לא כולם מתאימים, וכשמתאימות זה כמו לזכות בלוטו. היא למדה שכל אהבה שונה וכמה חשוב לשמור על הלב פתוח כדי לחוות אותה שוב.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←