“הציפור השחורה הטתה את ראשה לצד אחד, ואז אמרה, בקול כמו אבנים המוטחות זו בזו, אתה איש צללים. אני צל, אמר צל. הציפור קפצה אל אחוריו של העופר, הרימה את ראשה, פרעה את נוצות הכתר והצוואר שלה. היא הייתה עצומה ועיניה היו חרוזים שחורים. היה משהו מאיים בציפור בגודל כזה, כל כך קרוב. הוא אומר שיראה אותך בקיי-רו, קרקרה העורב. צל תהה איזה מעורביו של אודין זה היה: הוגין או מונין, זיכרון או מחשבה. קיי-רו? שאל. במצרים. איך אני אמור להגיע למצרים? עקוב אחרי המיסיסיפי. לך דרומה. מצא את התן. תראה, אמר צל, אני לא רוצה להיראות כאילו אני-- ישו, תראה... הוא עצר. התארגן מחדש. היה לו קר, הוא עמד ביער, דיבר עם ציפור שחורה גדולה שבאותו רגע אכלה בראנץ' מבמבי. בסדר. מה שאני מנסה לומר הוא שאני לא רוצה תעלומות. תעלומות, הסכים הציפור לעזר. מה שאני רוצה הוא הסברים. תן בקיי-רו. זה לא עוזר לי. זו שורה מתוך מותחן ריגול גרוע.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←