“היא טעמה את היום שבו איבד את עבודתו הראשונה. היא טעמה את הבוקר שבו התעורר, עדיין שיכור, במכוניתו, באמצע שדה תירס, ובאימה נשבע להימנע מן הבקבוק לעד. היא ידעה את שמו האמיתי. היא זכרה את השם שפעם היה מקועקע על זרועו וידעה מדוע הוא אינו יכול להיות שם עוד. היא טעמה את צבע עיניו מבפנים, ורעדה לנוכח הסיוט שבו נאלץ לשאת דגים קוצניים בפיו, ושממנו היה מתעורר, נחנק, לילה אחר לילה. היא התענגה על הרעב שבאוכל ובספרות, וגילתה שמי לילה אפלים כשהיה ילד קטן והוא הביט מעלה אל הכוכבים ותהה על עצמותם ועל אין-סופיותם, דבר שאפילו הוא שכח.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←