“לפני המלחמה (מלחמת העולם השנייה) היו נשים חזקות בקולנוע, וגילמו אותן שחקניות כמו ברברה סטנוויק, הפבורן וקרופורד, שניתן להן להיות חזקות ודומיננטיות בסרטים כי הן לא היו איום אמיתי. בעולם האמיתי הדמויות שהן שיחקו היו פנטזיה. ביסודו של דבר, הנשים היו בבית. בשנות ה־50 פתאום הופיעו להן נשים כמו מרילין מונרו ובריז'יט בארדו, כי כבר לא היה אפשר לתת לנשים להיות חזקות: בעולם האמיתי הקיום של נשים חזקות כבר לא היה פנטזיה.”