“אנו, שאיננו מורגלים באומץ, גולים מן העונג, חיים מכורבלים בקונכיות של בדידות עד שהאהבה עוזבת את מקדשה הקדוש והנישא ובאה אל עינינו כדי לשחרר אותנו אל החיים. האהבה מגיעה, ובעקבותיה באות אקסטזות, זיכרונות ישנים של עונג, היסטוריות עתיקות של כאב. אך אם נהיה נועזים, האהבה מכה מעל נפשותינו את כבלי הפחד. אנו נגמלים מביישנותנו. באור האדמדם של אהבתה של האהבה אנו מעזים להיות אמיצים, ופתאום אנו רואים שהאהבה עולה לנו בכל מה שאנו וכל מה שנהיה. אך רק האהבה היא המשחררת אותנו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←