“יש גרם המדרגות, יש השמש. יש המטבח, הצלחת עם טוסט וריבת תות, התחבולה שלך, המיראז' הרגיל שלך. אתה נתפס על חם. אתה רוצה לרחוץ את עצמך באדמה, בסלעים ובעשב מה אמורים לעשות עם כל האובדן הזה? באור היום אנחנו יודעים שמה שאבד אבד, אבל בלילה זה אחרת. שום דבר לא מסתיים, לא המוות, לא האבל; המתים חוזרים על עצמם, כמו שיכורים מגושמים המגמגמים הצידה דרך הדלתות שאנו פותחים להם בשינה; האורחים המגומגמים האלה, שמעולם אינם רצויים לגמרי, אפילו אלה שאהבנו ביותר, במיוחד אלה שאהבנו ביותר, שבים ממקום שדחקנו אותם ממנו מהר מדי: מתחת לאדמה, מתחת למים, הם אוחזים בנו, הם אוחזים בנו, אנחנו לא מרפים”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←