“חלק מן הסיפורים האלה, מובן מאליו, אין להעביר לאבי, מפני שהם ירגיזו אותו. ידוע היטב שנשים יכולות להתמודד עם סוג כזה של דבר טוב יותר מגברים. אין לספר לגברים דבר שעלול להיות מכאיב מדי בשבילם; מעמקי הטבע האנושי הסודיים, הגשמיות העלובה, עלולים להכריע אותם או להזיק להם. למשל, גברים לעיתים קרובות מתעלפים למראה דמם שלהם, שאליו אינם רגילים. מסיבה זו לעולם אין לעמוד מאחורי אחד בתור במרפאת התורמים של הצלב האדום. גברים, מסיבה מסתורית כלשהי, מתקשים בחיים יותר מנשים. (אמי מאמינה בכך, חרף הגופות הנשיות, הלכודות, החולות, הנעלמות או הנטושות, המפוזרות בסיפוריה.) יש לאפשר לגברים לשחק בארגז החול שבחרו לעצמם, בשמחה ככל יכולתם, בלי הפרעה; אחרת הם נעשים נרגנים ואינם אוכלים את ארוחות הערב שלהם. יש כל מיני דברים שגברים פשוט אינם מצוידים להבין, אז למה לצפות מהם לכך? לא כולם שותפים לאמונה הזאת על גברים; ואף על פי כן, יש לה שימושים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←