“ליליס הייתה פעם בית קולנוע, לפני כן. סטודנטים נהגו ללכת לשם הרבה; בכל אביב הם ערכו שם פסטיבל של הומפרי בוגרט, עם לורן בקול או קתרין הפבורן, נשים לבדן, שמחליטות בעצמן. הן לבשו חולצות עם כפתורים לאורך החזית, שהעלו על הדעת את האפשרויות של המילה "פרומה". את הנשים האלה אי אפשר היה לפרום; או שכן. נראה היה שהן מסוגלות לבחור.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←