“כל אדם עליו נתן את דעתו נעשה לפתע לחביב עליו עד בלי די. והוא הלך באותם רחובות, שם יש תקווה לפגוש מישהו. ואם ציפיותיו היו מתממשות הוא היה מקדם בשלום אדם אלמוני או מכר חסר משמעות בלא פחד ומתוך צמרמורת ענוגה.”

מרסל פרוסט (1871–1922) היה סופר צרפתי, מבקר ומסאי, ידוע בעיקר בזכות יצירתו המונומנטלית, "בפני הזמן האבוד" – רומן בן שבעה כרכים העוסק בזיכרון, התפיסה והעבר. סגנונו, העשיר במורכבות, העומק הפסיכולוגי והטכניקות הסיפוריות המהפכניות שלו, השפיע עמוקות על הספרות המודרנית והמבקר הספרותי. מחשבותיו על האמנות, החברה והחוויה האנושית ממשיכות להיות מובאות לדוגמה עד היום.