“הייתי נוהג כל כך להכיל את אלברטין איתי, ובפתאומיות ראיתי בצורה חדשה את הרגלה. עד כה ראיתי אותה בעיקר ככוח מחק שמחק את הייחודיות ואפילו את ההכרה בחושיי; עתה ראיתי אותה כאלוהות מרתיעה, כזו חבורה כל כך אלי, פניה הנעלים כה צופות בחיי, שאם תתנתק, אם תסתובב אליי, האלוהות הזעירה שאפילו לא הבחנתי בה, היא מושכת כאבים יותר מרחבים מכל אחרים, ומתנהגת כקשה כמותה של המוות עצמו.”

French novelist, literary critic, and essayist

מרסל פרוסט היה סופר, מבקר ספרות ומסאי צרפתי. הוא נודע בעיקר בזכות הרומן À la recherche du temps perdu, שראה אור בשבעה כרכים בין 1913 ל-1927. היצירה הזאת, שאורכה כ-1.25 מיליון מילים, ביססה את מעמדו כאחד הסופרים המשפיעים ביותר במאה העשרים, לפי מבקרים וכותבים אחרים. שמו נקשר בראש ובראשונה ברומן הגדול הזה ובהשפעתו הרחבה על הספרות המודרנית.