“היו לי הזדמנויות לפגוש, למשל בבתי תפילה, דוגמאות של אמתיות קדושה בפועל, שבדרך כלל נראו כמו רופאים פעילים, עם ביטוי חריף, מוחלט, שקט ובעל גוון קצת אלים, פנים שאין בהן רחמים, חמלה על סבל האנושות, או פחד לפגוע בה, פנים חסרות רכות או סימפתיה, הפנים הגבוהות של טוב אמיתי.”

French novelist, literary critic, and essayist

מרסל פרוסט היה סופר, מבקר ספרות ומסאי צרפתי. הוא נודע בעיקר בזכות הרומן À la recherche du temps perdu, שראה אור בשבעה כרכים בין 1913 ל-1927. היצירה הזאת, שאורכה כ-1.25 מיליון מילים, ביססה את מעמדו כאחד הסופרים המשפיעים ביותר במאה העשרים, לפי מבקרים וכותבים אחרים. שמו נקשר בראש ובראשונה ברומן הגדול הזה ובהשפעתו הרחבה על הספרות המודרנית.