“אכלתי עם לגראנדן על הגג של ביתו תחת אור הירח. "יש כאן, אינו כך?", אמר לי, "חן מיוחד בשתיקה הזו; ללבבות פצועים, כמו שלי, טוען סופר שאתה תקרא אותו בעתיד, שאין רפואה אלא בשתיקה ובצללים. וראית, ילדי, באמת החיים שלנו מגיעה פעם, אליה עוד רחוק לך להגיע, שבה העיניים העייפות יכולות לסבול רק סוג אחד של אור, אור שמבשיל ערב יפה כזה לנו בחדר האור לפני החשיכה, כשהאוזניים יכולות לשמוע רק מוזיקה אחת, זו שאור הירח נשאף דרך פיתול השתיקה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←