“אבל כאשר לא נשאר דבר מהעבר העתיק, לאחר מות האנשים, לאחר הרס הדברים, לבדם, דלילות יותר אך עמידות יותר, פחות חומריות, עקשניות יותר, נאמנות יותר, הריח והטעם עדיין נותרות זמן רב, כמו נשמות, זוכרות, מחכות, מתאוות, על הריסות כל השאר, נשאות ללא התכופפות, על טלילן הנדיר כמעט, את המבנה העצום של הזיכרון.”

מרסל פרוסט (1871–1922) היה סופר צרפתי, מבקר ומסאי, ידוע בעיקר בזכות יצירתו המונומנטלית, "בפני הזמן האבוד" – רומן בן שבעה כרכים העוסק בזיכרון, התפיסה והעבר. סגנונו, העשיר במורכבות, העומק הפסיכולוגי והטכניקות הסיפוריות המהפכניות שלו, השפיע עמוקות על הספרות המודרנית והמבקר הספרותי. מחשבותיו על האמנות, החברה והחוויה האנושית ממשיכות להיות מובאות לדוגמה עד היום.