“השחר היה צונן. קומץ כוכבי לכת עוד נצנצו, חיוורים. על מצוקי 'מרום הנשר' נרקמו ערפלים לבנים בשולי הלילה המתמעט, ובחורשת האורנים של פטיט איי, 'העין הקטנה', זימרה תנשמת נוגה שיר פרדה לכוכבים.”