“אנו בונים דימוי עצמי מזיכרונות מאוחסנים, הכוללים נחיל של אינטראקציות פיזיות וחברתיות, רגשות מעוררי הדים, וחוויות אסוציאטיביות אחרות. תחושת העצמיות נובעת גם מן השפה, הסמלים והחפצים, ששילובים רבי-עוצמה שלהם יוצרים אמונות תרבותיות. אנו בונים עצמי מתוך חוויות ממשיות כמו גם דמיוניות. אמונותיו הרציונליות והלא-רציונליות של אדם מחשלות תחושת עצמי. הספרים שאנו קוראים, המוזיקה שאנו מאזינים לה, הסרטים שאנו צופים בהם, והכנסייה או מפגשים חברתיים אחרים שאנו משתתפים בהם, מהווים פעילויות משמעותיות שמתלכדות ופועלות יחד כדי לעצב את תחושת הזהות שלנו. גורמים תרבותיים מניעים את האופן שבו אנו עובדים, משחקים, מתפללים ומגדלים את ילדינו. לתרבות יש מקורות חיזוק משלה, היכולים להשפיע על חברי החברה לאמץ תחושת עצמי תלויה-הדדית, קהילתית, או תחושת עצמי עצמאית, אינדיבידואליסטית. התרבות אינה גורל, אך איש מאיתנו אינו חסין מפני תמנון התרבות הגדול; זרועותיו נוגעות בנו בכל כיוון שאליו נפנה. זהותנו העצמית מושפעת בעדינות מן התרבות הפוליטית-חברתית השלטת, וכן מושפעת ממעמדנו החברתי הנתפס, כלכלי או אחר.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←