“בהיעדר תודעה, בני האדם היו בסך הכול עצמים חומריים מונפשים. בלי ההשפעה הסינרגטית של התודעה, הרצון החופשי, והתפיסה של עצמי לכיד, הפועלים לכוון את התנהגות האדם, רבות מן התכונות שאנו מייחסים לאנושיות שלנו היו נעשות חסרות משמעות או אשליות מיותרות, ובהן צחוק וכאב, זיכרונות ומחשבות, אהבה וכעס, דמיון וחלומות. בלי תודעה ורצון חופשי, המין האנושי היה חסר את היכולת לבחור בין טוב לרע, ולא יכולה הייתה להיות משמעת נפשית המכוונת את אורח חייו, את עמדותיו ואת מערכות האמונה של כל אדם.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←