“אדם אינו מגיע לפסגת המימוש העצמי בלי לחקור ללא הרף את גבולות העצמי, תוך שהוא מכלה את האנרגיה הנפשית שלו בניסיון להכיר את עצמו. בלי חברה למרוד בה ולשוט ממנה הלאה, לא היו התקדמויות בציוויליזציה; לא היה צורך במרפאים ובמיסטיקנים, בכמרים ובאמנים, או בשאמאנים ובסופרים. הסקרנות שלנו והסירוב שלנו להסתפק בסטטוס קוו הם שמאלצים אותנו לאתגר את עצמנו ללמוד ולהמשיך לגדול. אנו משיגים שלוות נפש פנימית רק באמצעות קבלת העולם, באמצעות ההכרה בקשר שלנו אל מכלול היקום, ובהבנה שכאוס ושינוי הם בלתי נמנעים. עלינו גם לאהוב, כי בלי אהבה אין מעשי יצירה. בלי אהבה, האנושות היא שלולית עוויתית של אכזריות וסבל. אהבה היא משחה מרפאה. היא מרפאת את מכאובי הגוף והנפש של האדם; היא מאחדת זוגות, משפחות ותרבויות. אהבה היא כוח יוצר; בלי אהבה אין אמנות ואין דת. האמנות מבטאת מחשבה ורגשות, ניסוח של אהבה והערצה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←