“היא לא הייתה שמחה, אבל גם לא הייתה עצובה. לא הייתה לה כלום. אבל אני לא מאמין שאיש יכול להיות לא-איש. חייב להיות משהו בתוכה, גם אם רק כדי למנוע מהעור להתמוטט. העין הריקה, היד הבלתי-נעימה, השפה הארוגה כמו עוגה עם תוספת פלסטיק, חייבו להיות זיכרון או חלום.”

American writer and novelist

ג’ון ארנסט סטיינבק היה סופר ורומניסט אמריקאי בן המאה ה־20. הוא זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1962, ונודע בזכות הרומנים שלו ובזכות כתיבה שזכתה לקהל קוראים רחב ומתמשך. סטיינבק עבד גם כעיתונאי עצמאי וככתב מלחמה במלחמת העולם השנייה ובמלחמת וייטנאם. ועדת הנובל תיארה את יצירתו ככזו שמשלבת כתיבה ריאליסטית ומלאת דמיון, עם הומור אוהד וראייה חברתית חדה.