“היא נראה כאילו יודעת, מקבלת, מקבלת את תפקידה, הארמון המשפחתי, המקום החזק שאינו ניתן לכיבוש. ומאחר שאביה הזקן והבנים לא יכלו לסבול כאב או פחד אלא אם כן היא תאשר כאב או פחד, היא אימצה לעצמה את המנהג לדחות אותם. ומאחר שבעת שמשהו טוב קרה, הם נהגו לבדוק אם שמחה נראית על פניה, היא נהגה לבנות צחוק מתוך חומרים לא מספיקים. נראה היה שהיא יודעת שאם היא תתנודד, המשפחה תתנודד איתה, ואם היא תתעקש להתמוטט או להתאבל, המשפחה תיפול.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←