“מאם קמה עיניה אל פניה של הבת, ועיניה של מאם היו סבלניות, אך קווים של מתח חצבו את מצחה. מאם נפתה ונפתה באוויר, והחלקה הקרטונית שלה דוחה את הזבובים. "כשאת עדיין צעירה, רוזה-שרון, כל דבר שקורה הוא דבר בפני עצמו. זה דבר לבדו, לבד. אני יודעת, אני זוכרת, רוזה-שרון." פיה אהבה את שם בתה. "אתה הולך להרות, רוזה-שרון, וזה משהו שיגרום לך להיות פחות לבד, רחוק. זה יפצע אותך, והפציעה תהיה פציעה לבד, ואוהל זה לבדו בעולם, רוזה-שרון." היא פנתה באוויר רגע כדי להדוף זבוב צועק, והזבוב הגדול והמרענן סבב סביב האוהל פעמיים והחליק אל אור השמש המזיק. ומאם המשיכה: "יש זמן לשינוי, ובשעה שהוא מגיע, מוות הוא חלק ממוות, ולידה היא חלק מלידה”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←