“אבל אתה לא יכול להתחיל. רק תינוק יכול להתחיל. אתה ואני – מה, אנחנו כל מה שנותר. זעם של רגע אחד, אלפי תמונות, זה אנחנו. הארץ הזאת, הארץ האדומה הזאת – היא אנחנו; ושנים של שיטפונות ושנים של אבק ושנים של יובש – זה אנחנו. לא נוכל להתחיל מחדש. האכזבה שנמכרנו לגרשן – הוא קיבל אותה כולה, אבל אנחנו עדיין נושאים אותה. ובעת שהגברים הבעלים אמרו לנו לעזוב – זה אנחנו; ובשעה שהמכונית החקלאית פגעה בבית – זה אנחנו עד מותנו. לקליפורניה או לכל מקום אחר – כל אחד מנגן בתופים ומסדר את הכאב שלו, מרחף עם אכזבתנו. ויום אחד – צבאות האכזבה יסעו כולם לכיוון אחד. ויחלפו יחדיו, ויהיה בהם פחד מת.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←