“באנחה הוא תפס את הכיסא שלו וקם ממנו, ואז כתב על הלוח: איך אי פעם נצא מהמבוך הזה של סבל? - א.י. 'אני משאיר את זה ככה להמשך הסמסטר,' הוא אמר. 'כי כל מי שאי פעם איבד את הדרך בחיים הרגיש את ההצקה הבלתי פוסקת של השאלה הזו. בשלב מסוים כולנו מרימים את הראש ומבינים שאנחנו אבודים במבוך, ואני לא רוצה שנשכח את אלסקה, ואני לא רוצה שנשכח שגם כשנראה שהחומר שאנחנו לומדים משעמם, אנחנו מנסים להבין איך אנשים ענו על השאלה הזו ועל השאלות שכל אחד מכם הציג בעבודות שלו – איך מסורות שונות התמודדו עם מה שצ'יפ, במבחן הסופי שלו, כינה 'הגורל המר של אנשים בחיים'.'”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←