“ירדנו ביציאה הבאה, בשקט, ובהחלפת נהגים, הלכנו לפני המכונית. נפגשנו ואני החזקתי אותו, ידי קפוצות לאגרופים הדוקים סביב כתפיו, והוא כרך את זרועותיו הקצרות סביבי ולחץ חזק, כך שהרגשתי את התנשפויות חזהו כשנוכחנו שוב ושוב לדעת שאנחנו עדיין בחיים. הבנתי זאת בגלים ואחזנו זה בזה ובכינו וחשבתי, ״אלוהים, אנחנו בטח נראים כל כך עלובים,״ אבל זה לא משנה כשזה עתה הבנת, כל הזמן אחר כך, שאתה עדיין בחיים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←