“תמיד יש את הסיכון: משהו טוב וטוב וטוב וטוב, ואז בבת אחת זה נעשה מביך. בבת אחת, היא רואה שאתה מסתכל עליה, ואז היא כבר לא רוצה להתבדח איתך יותר, כי היא לא רוצה להיראות פלרטטנית, כי היא לא רוצה שתחשוב שהיא מחבבת אותך. זה כזה אסון, בכל פעם שבמהלך יחסים אנושיים מישהו מתחיל לכרסם בחומת ההפרדה בין ידידות לנשיקה. פריצת החומה הזאת היא מסוג הסיפורים שאולי יש להם אמצע שמח — הו, תראו, פרצנו את החומה הזאת, אני אסתכל עליך כמו ילדה ואתה תסתכל עליי כמו ילד ואנחנו נשחק משחק כיפי בשם האם אני יכולה לשים שם את היד שלי ומה לגבי שם ומה לגבי שם. ולפעמים האמצע השמח הזה נראה כל כך נהדר שאפשר לשכנע את עצמך שזה לא אמצע אלא משהו שיימשך לנצח.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←