“יש לי דייט,' הוא הסביר. 'זו דחופה.' הוא עצר כדי להסדיר את נשימתו. 'אתה יודע' - נשימה - 'איך מגהצים?' ניגשתי אל החולצה הוורודה. היא הייתה מקומטת כמו אישה זקנה שבילתה את נעוריה בשיזוף בשמש. אילו רק הקולונל לא היה מכדרר את כל חפציו לכדורים ודוחס אותם למגירות אקראיות של שידת הבגדים. 'אני חושב שפשוט מדליקים את זה ולוחצים עם זה על החולצה, נכון?' אמרתי. 'אני לא יודע. אפילו לא ידעתי שיש לנו מגהץ.' 'אין לנו. זה של טאקומי. אבל גם טאקומי לא יודע לגהץ. וכששאלתי את אלסקה, היא התחילה לצעוק, "אתה לא הולך לכפות עליי את הפרדיגמה הפטריארכלית." אוי אלוהים, אני צריך לעשן. אני צריך לעשן, אבל אני לא יכול להסריח כשאני פוגש את ההורים של שרה. טוב, לעזאזל עם זה. אנחנו הולכים לעשן בחדר האמבטיה עם המקלחת פתוחה. מהמקלחת יוצא אדים. אדים מעלימים קמטים, נכון?'”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←