“הוא הניד בראשו, רק הביט בי. - "מה?" שאלתי. - "כלום," הוא אמר. - "למה אתה מסתכל עליי ככה?" אוגוסטוס חייך חצי חיוך. "כי את יפה. אני נהנה להסתכל על אנשים יפים, ולפני זמן מה החלטתי לא למנוע מעצמי את התענוגות הפשוטים יותר של הקיום." השתררה שתיקה קצרה ומביכה. אוגוסטוס המשיך בלי לעצור: "כלומר, במיוחד בהתחשב בכך, כפי שהצבעת כל כך במתיקות, כל זה יסתיים באבדון ובכל זה." פלטתי משהו שהיה בערך גיחוך או אנחה או נשיפה שנשמעה קצת כמו שיעול, ואז אמרתי, "אני לא יפ-"- "את כמו נטלי פורטמן של המילניום. כמו נטלי פורטמן של V for Vendetta." - "לא ראיתי את זה." - "באמת?" הוא שאל. "נערה יפהפייה עם שיער פיקסי שלא סובלת סמכות ולא יכולה שלא להתאהב בבחור שהיא יודעת שהוא צרות. זה הביוגרפיה שלך, עד כמה שאני יכול לראות." כל הברה שלו פלירטטה. בכנות, הוא די עורר אותי. אפילו לא ידעתי שבנים יכולים לעורר אותי - לא, כאילו, במציאות.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←