“האבל הוא דבר מוזר, כשהוא קורה במפתיע. הוא כמו פלסטר שנקרע בבת אחת, ומסיר את השכבה העליונה ממשפחה. והבטן הרכה של משק בית לעולם אינה יפה, וגם שלנו לא הייתה יוצאת מן הכלל. היו זמנים שבהם נשארתי בחדרי ימים שלמים עם אוזניות על האוזניים, ולו רק כדי שלא אצטרך לשמוע את אמי בוכה. היו השבועות שבהם אבי עבד במשמרות מסביב לשעון, כדי שלא יצטרך לחזור הביתה לבית שנדמה היה גדול מדי בשבילנו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←