“הפריש את הסירה, היינו יכולים ללכת...למטה בנהר...היסטוריה היא אוסף של חפצים מצויים שצפים דרך הזמן. סחורות, רעיונות, אישיותות עולות אלינו ואז טובעות, ואת חלקן אנו משתלטים עליהן ואת חלקן אנו משליכים. ואת התבנית כשהיא משתנה, משתנה גם המשמעות. לא ניתן לסמוך על העובדות. הזמן שמחזיר הכל, משנה הכל...רצועת בגדים נטושים. סוף זהות אחת ותחילת אחרת...היסטוריה היא מוזיאון של מטורף. אני חושבת שאני מבינה חלק מזה, אך הכל נתון לגאות. הפריש את הסירה. חלק פלא וחלק מטורף. חיי הם סדרה של מפרשים מותאמים ושקיעות. אני מתקע, אני משתחרר, הגדה קרובה מסוכנת לקו המים. אני מרגישה כמו קדושת קורקל. ראש מונף, שמש בגרוני. הפריש את הסירה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←