“שירתי היא הנעימי, אך לא בכנסייה, כי הכומר אמר שהגרגויליות צריכות להישאר בחוץ, ולא לחפש מקום בין מושבי הזמרים. לכן אני שרה בתוך ההר של בשרי, וקולי דק כענף, וקולי לא שמן. כשאני שרה, יושבים הכלים בשתיקה, ומי שמתעבר בלילה מפסיקים את הדיבור והמחאה, ומתבוננים בזמנים אחרים, כשהם היו שמחים. ואני שרה על זמנים אחרים, כשאני הייתה שמחה, אף על פי שאני יודעת שהם דמיונות של דמיוני, ולא מקום שבו הייתי. אבל מה זה חשוב אם המקום לא ניתן לציור, כל עוד אני עדיין יכולה לתאר אותו?”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←