“איש לא יכול היה להצטנן ליד הים; איש לא רצה תיאבון ליד הים; איש לא רצה מרץ; איש לא רצה כוח. אוויר הים היה מרפא, מרכך, מרגיע — מחזק ומאושש — כביכול בדיוק מה שנדרש — לפעמים זה, לפעמים האחר. אם רוח הים כשלה, רחצת הים הייתה התיקון הבטוח; ובמקום שרחצה לא התאימה, אוויר הים לבדו נועד בבירור בידי הטבע לריפוי.”

English writer

ג'יין אוסטן הייתה סופרת אנגלייה. היא ידועה בעיקר בזכות ששת הרומנים שלה, שבוחנים את מעמד האצולה הקרקעית באנגליה בסוף המאה ה-18 מתוך אירוניה ותצפית חברתית מדויקת. כתיבתה נחשבת לבולטת משום שהיא מפרשת, מבקרת ומעמידה במבחן את העולם שהיא מתארת, במיוחד את הנימוסים, הערכים וההנחות של המעמד החברתי שלה. הרומנים שלה מוסיפים להיקרא רבות בזכות השנינות והראייה הבהירה של יחסים, מעמד וחברה.