“פאני ביטאה את רגשותיה. הנה הרמוניה! אמרה; הנה מנוחה! הנה מה שעשוי להותיר מאחור את כל הציור ואת כל המוזיקה, ומה שעשוי להרגיע כל דאגה, ולהגביה את הלב עד כדי התעלות! כשאני מביטה החוצה בלילה כזה, אני חשה כאילו לא ייתכנו בעולם לא רשעות ולא צער; ובוודאי היה פחות משניהם אילו נשגבותה של הטבע הייתה זוכה ליותר תשומת לב, ואילו אנשים היו נישאים יותר אל מחוץ לעצמם על ידי התבוננות במחזה כזה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←