“אך מעל לכול, מעל לכבוד ולהערכה, היה בה מניע של רצון טוב שלא ניתן היה להתעלם ממנו. זו הייתה הכרת תודה. — הכרת תודה, לא רק על כך שפעם אהב אותה, אלא על כך שעדיין אהב אותה די הצורך כדי לסלוח על כל הרוגז והמרירות שבאופן דחייתה אותו, ועל כל ההאשמות הבלתי צודקות שנלוו לדחייתה. הוא, שלפי מה ששוכנעה, היה נמנע ממנה כאויבו הגדול ביותר, נראה, במפגש מקרי זה, להוט ביותר לשמר את ההיכרות, ובלי הפגנת חיבה בלתי הולמת, או כל ייחודיות בהתנהגות, במקום שבו רק שניהם היו מעורבים, ביקש את דעתם הטובה של ידידיה, והיה נחוש להכיר אותה לאחותו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←