“המלך האחד-עשר צפה בתורין בעיניים קשות כשהביאו אותו לפניו, ושאל אותו שאלות רבות. אך תורין ענה רק שצמא רעב. "מדוע אתה ואנשיך ניסיתם שלוש פעמים לתקוף את עמי בזמן חגיגותיהם?" שאל המלך. "לא תקפנו אותם", ענה תורין, "באנו לבקש מחסה כי צמא רעב." "איפה חבריך עכשיו, ומה הם עושים?" "לא יודע, אך אני מצפה שהם כולם צמאי רעב ביער." "מה עשיתם ביער?" "חיפשנו מזון ושתייה, כי צמאי רעב." "ואז מה הביא אתכם ליער בכלל?" שאל המלך בזעם. אז סגר תורין את פיו ולא אמר עוד מילה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←