“הבנתי או חשבתי על אור האלוהים, ובתוכו תלהי מוטה קטנה אחת (או מיליוני מוטות, אך רק למוטה אחת בלבד פנתה מחשבתי הקטנה), זוהרת לבן משום הקרן האישית שממנו נזרקה אליה, שבה החזיקה אותה והאירה... והקרן הייתה מלאך המשמר של המוטה: לא דבר מונח בין האלוהים ליצור, אלא תשומת הלב האמיתית של האלוהים עצמו, אישית... זהו דמיון סופי לאינסופי. כפי שהאהבה בין האב והבן (שהם אינסופיים ושווים) היא אישיות, כך האהבה והתשומת הלב של האור למוטה היא אישיות (שכן היא עמנו וגם בשמים): סופית אך אלוהית, כלומר, מלאכית.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←