“אני יודע. הכל שגוי. לפי כל הצדק לא אמורים להיות כאן כלל. אבל אנחנו כאן. זה כמו בסיפורים הגדולים, מר פרודו. האלה שהכילו משמעות. מלאי חושך וסכנה היו, ובעיתים לא רצית לדעת את הסוף, כי איך יכול הסוף להיות שמח? איך יכול העולם לחזור להיות כפי שהיה כשכך הרע קרה? אבל בסוף, זה רק דבר עובר, הצל. גם החושך חייב לעבור. יום חדש יבוא. ובשעה שהשמש תזרח, תזרח בהירות יותר. אלה היו הסיפורים שהשאירו אותך, שהכילו משמעות, גם אם היית קטן מדי כדי להבין מדוע. אבל אני חושב, מר פרודו, שאני מבין עכשיו. אני יודע עכשיו. אנשי הסיפורים האלה היו עם הרבה הזדמנויות לשוב אחורה, אך הם לא עשו זאת. הם המשיכו הלאה, כי החזיקו בתוך עצמם באמונה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←