“דרקו, תעשה את זה, או תעמוד בצד כדי שאחד מאיתנו -" צווחה האישה, אך ברגע המדויק ההוא הדלת אל החומות נפרצה שוב לרווחה, ושם עמד סנייפ, שרביטו קפוץ בידו בעוד עיניו השחורות סוקרות את המתרחש, מדמבלדור השמוט אל הקיר, אל ארבעת אוכלי המוות, כולל איש הזאב הזועם, ועד מאלפוי. "יש לנו בעיה, סנייפ," אמר איימיקוס הגבשושי, שעיניו ושרביטו היו נעוצים כאחד בדמבלדור, "נראה שהילד לא מסוגל -" אבל מישהו אחר כבר אמר את שמו של סנייפ, ברכות רבה. "סוורוס..." הצליל הפחיד את הארי יותר מכל דבר שחווה במשך כל הערב. בפעם הראשונה, דמבלדור התחנן. סנייפ לא אמר דבר, אלא פסע קדימה והדף את מאלפוי בגסות הצידה. שלושת אוכלי המוות נסוגו לאחור בלי לומר מילה. אפילו איש הזאב נראה כנוע. סנייפ הביט לרגע בדמבלדור, ובקווי פניו הקשוחים נחרתו גועל ושנאה. "סוורוס... בבקשה..." סנייפ הרים את שרביטו והכוון אותו ישירות אל דמבלדור. "אבדה קדברה!”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←