“סופרים, כשהם כותבים רומנים, נוטים לקחת גישה כמעט אלוהית כלפי נושאם, מתחזים להבנה מלאה של הסיפור, חייו של אדם, אותו הם יכולים לספר כאלוהים עצמו היה יכול, ללא כל מכשול בין עצמם לאמת החשופה, כאשר כל פרט בסיפור משמעותי. גם אני לא מסוגל לעשות זאת, אף על פי שסיפורי חשוב לי יותר מכל סיפור של סופר – כי זהו סיפורי; זהו סיפור של אדם, לא של דמות בדיונית, אפשרית, או אידיאליזציה, או דמות כלשהי שאינה קיימת, אלא של ישות יחידה, בשר ודם. אך מה שמבנה אדם אמיתי, חי, נראה כי פחות מבינים בו כי בכל עת אחרת בעבר, ואנשים – כל אחד מהם מייצג ניסוי ייחודי ובעל ערך של הטבע – נוראים כיום בכמות גדולה. אם לא היינו יותר מאשר בני אדם ייחודיים, אם כל אחד מאיתנו יכול היה להיעלם בפעם אחת ולתמיד ברגע אחד, סיפוריות תאבד את כל מטרתה. אך כל אדם הוא יותר ממה שהוא; הוא”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←