“איך חסר פנים היה החיים, איך התעלה עליו כפיתוי, כעג, כעניין לבכי! או שאתה חי ומתן את החושים שלך לשחק, שותה מהשד החיה המקורית בשפע — שמביאה שמחה גדולה אך אינה מגינה עליך מפני המוות; אז אתה חי כמו פטרייה ביער, יפה וצבעוני היום, רעול מחר. או שאתה מתחיל להגן על עצמך, מאסר את עצמך בעבודה ומחליט לבנות מונומנט לעבר הזמן של החיים — אז אתה מתנזר מחיים, הופך לכלי בלבד; אתה מתגייס לשירות של מה שמתמשך, אך מתייבש בתהליך ומפסיד את חירותך, את תחום פעולתך, את תאוות החיים...אך, החיים היו משמעותיים רק אם השיגת את שני הדברים, רק אם לא חולקו על ידי האלטרנטיבה הזבולה הזאת! ליצור, מבלי להקריב את החושים בשבילה. לחיות, מבלי להתנזר מהניידות של יצירה. האם זה בלתי אפשרי?”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←