“גובינדה עמד לפניו לבוש בגדול הצהוב של האסקטי, והיה בו צער כשהוא נראה כך, בצער שאל: למה עזבתני? אז אחז בגובינדה, סבב את זרועותיו סביבו, ובשעה שהוא היקיש אותו אל חזהו ונשק אותו, לא היה זה עוד גובינדה, אלא אישה, וברכה מלאה התפרצה מהגלימה שלה, וישב סידרת'ה ושאב את החלב מתוכה, טעם מתוק וחזק.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←