“וכשהתבגר, כסטודנט להיסטוריה, הבחין קנכט יותר ויותר בכך שאין להיסטוריה להיווצר ללא החומר והאנרגיה של העולם הזה, השחור של אגויזם ואינסטינקטיביות, ושגם יצירות גבוהות כהורדה נולדו בתוך הזרם הערפילי הזה, ובעוד או פחות זמן יאבדו בו שוב...לא היה זה בעבורו רק בעיה אינטלקטואלית בלבד, אלא הוא התעניין בה יותר מכל בעיה אחרת, והיא התגלתה לו כמשימה אישית חלקית. הוא היה אחד מהאנשים שיכולים להיפגע, להתייבש ולמות כאשר רואים את האידיאל שבו האמין, או את הארץ והקהילה שבאה לו, נדבקים במחלה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←