“כאשר אני שוקל כי בעלי החיים הנאצלים יותר הושמדו כאן — הפומה, הפנתר, הלינקס, הזאב הטלוא, הזאב, הדוב, האייל, הצבי, הבונה והתרנגול ההודי וכיוצא באלה וכיוצא באלה — איני יכול אלא לחוש כאילו אני חי בארץ מאולפת, וכביכול מסורסת... האין זו טבע פגום ובלתי שלם שאני משוחח עמו? כאילו הייתי חוקר שבט של אינדיאנים שאיבד את כל לוחמיו... אני משקיע עמל אין-סופי כדי להכיר את כל תופעות האביב, למשל, מתוך מחשבה כי כאן מצוי לפניי השיר כולו, ואז, למרבה צערי, אני שומע כי אין בידי אלא העתק פגום שקראתי, וכי אבותיי תלשו רבים מן העלים הראשונים והקטעים הנשגבים ביותר, והשחיתו אותו במקומות רבים. לא הייתי רוצה לחשוב כי איזה דמיגוד עבר לפניי ובחר כמה מן הכוכבים הטובים ביותר. אני מבקש להכיר שמים שלמים וארץ שלמה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←