“אושפזתי ב־78' במצב פסיכוטי. הייתי בדיכאון, המחשבות שלי רצו מהר מדי, לא התנהגתי בסדר. הייתי מדבר עם כל מיני דמויות דמיוניות. למשל, הייתי יכול לשבת איתך ולדבר עם דמות שקיימת רק אצלי בראש. הלכתי ברחובות ודיברתי אל עצמי בקול רם... היה לי בלגן... בסוף אישפזו אותי ב'גהה'. הייתי שם חודשיים. אז גם הבנתי שעשיתי טעות בכך שלא דאגתי שיהיו לי בית ומשפחה. הגעתי לקרקעית של הקרקעית. יותר נמוך מזה אין.”