“היא שתקה במה שנראה כשתיקה מתוקה בשלוותה. אחר־כך ניסתה לומר משהו, אבל הקור כנראה צרב את שפתותיה והיא לא הצליחה להוציא הגה מפיה ולרגע נראתה כמו דג־נוי הנאבק בפעירת לועו כשהוא דבוק לקיר הזכוכית של אקווריום." ~ מתוך "הברלינאי האחרון”