“כתבי הרב ברויאר אומרים כולם שירה; אמנם בפרוזה, אבל בפרוזה שקולה, ואינך יכול להחמיץ את רוח השירה המרחפת על כל שורה, ואי־אפשר שלא לשמוע את טעמי המקרא, שבעל הטעמים הגדול מטעים בהם – דומה אף בלא שמודע לכך – את כל דבריו.”