דוד הנשקה

“אף שהמחבר הוא מן המבריקים שבחוקרי התלמוד שידע דורנו, בעיניו הוא בראש ובראשונה בוגר ישיבות ומגיד שיעור; תלמיד חכמים הלומד את התורה ומבקש להגיע לעומקה, ואין משרת הפרופסור אלא כלי למטרה זו.”

“אכן, זהו האתגר העומד כיום לפתחם של נוחלי מורשתנו: כיצד להבהיר בשדה הרוח של ימינו כי דווקא הנאמנות לאני ולחירותו המוסרית, דווקא השלמת העצמי, טעונות קבלת עול בלתי מתפשרת; בלעדיה, בוגד האדם תחילה וראש – בעצמו. לא בשמים היא ולא מעבר לים – בפינו ובקולמוסנו לעשותו.”

“אך לא רמת הדיוק המפוקפקת שלספר היא ענייננו כאן; כי אמנם פתגם ידוע אומר ש'אלוהים מצוי בפרטים', אך מחברינו הרי כבר הודיעו שאינם מאמינים בו.”

“כתבי הרב ברויאר אומרים כולם שירה; אמנם בפרוזה, אבל בפרוזה שקולה, ואינך יכול להחמיץ את רוח השירה המרחפת על כל שורה, ואי־אפשר שלא לשמוע את טעמי המקרא, שבעל הטעמים הגדול מטעים בהם – דומה אף בלא שמודע לכך – את כל דבריו.”

“העירנות הביקורתיות כלפי הטקסטים התלמודיים, והרצון לבודקם על־פי כתבי יד, מעולם לא חדלו אצל גדולי רבותינו האחרונים – אך לרוב לא היה הדבר לאל ידם.”

“מאבק לוהט בין פירושים, השפעות חיצוניות ודגשים, מאבק תמידי על מה עיקר ומה טפל, הוא הוא דווקא אפיונה של ההגות האורתודוקסית היהודית לתקופותיה ולאסכולותיה, כפי שנהיר לכל מי שנחשף לה.”

“זהו האתגר העומד כיום לפתחם של נוחלי מורשתנו: כיצד להבהיר בשדה הרוח של ימינו כי דווקא הנאמנות לאני ולחירותו המוסרית, דווקא השלמת העצמי, טעונות קבלת עול בלתי מתפשרת; בלעדיה, בוגד האדם תחילה וראש – בעצמו.”