“החברים דאגו. זה היה קשה מדי בשביל להמשיך ולהגיד 'מחר זה ישתנה'. כנראה אי אפשר היה לחיות ככה. לא רק לאדם כמוהו, שביקר בפסגות האולימפוס. לכל אדם זה מזעזע. העונש, הצער, מצבו הבריאותי, הימים הארוכים, לעמוד מול ילדיו, הכל היה כל כך קשה ועובדה שהוא לא עמד בזה. זה גורל נורא שהוא חרץ לעצמו. יהי זכרו ברוך”