“אני ראיתי את המלחמה כאבודה... אחר־כך, כשבא דדו ונתן את התדריך הראשון, וכאשר שמעתי אותו מדבר עם האלוף... אתה מרגיש שלא הכל אבוד. וזה מה שנתן דדו במלחמה הזאת – היתה לו תחושה באותה שעה, שגורל מדינת־ישראל ועם ישראל מונח על כתפיו לבדן.”